תוכן

ב) והנה ידעת כי בכל ספירה וספירה יש בה בחי' פנים ואחור בסוד אותיות, ולא בסוד מספר, כנגדם אחור ופנים בבחי' מספר. ונמצא א"כ, כי כל בחי' מספר הם של הנקבה, הדבוקים בזכר אחור באחור, והפנים של המספר שמצד אחד, והפנים של האותיות שמצד אחד, עדיין אין להם כלל רק ב' האחוריים לבד, ובעת הנסירה ננסרים האחוריים של המספר, מן האחוריים של בחי' אותיות. ואח"כ באים המוחין דבחי' פנים שלו ושלה, ואז הפנים שלה ניתנים לה על ידו, והפנים שלו נשארים בו. וכמו שאחוריים לקחה תחלה על ידו, ואח"כ ע"י אימא, כן בחינת הפנים תחילה על ידו, ואחר כך על ידי הבינה כנודע. ודע, כי כל זה הוא מהבחי' שלהם עצמם, אך אפשר שגם האחוריים של המלכות באו"א בבחי' מספרים, יהיו בחי' פנים לזעיר עצמו וזה מובן. והמשל לכל זה, הנה המוחין של זעיר בבחי' אחוריים היה בכתר שלו שם, י' י"ה יה"ו יהו"ה, ומחובר עמו מספר אחוריים אלו, שהם עשר אותיות ממש כיוצא בהם ממש, אלא שהם בבחי' מספר. ואח"כ בעת הנסירה, נשאר י' י"ה יה"ו יהו"ה דבחינת עשר אותיות לבד אל כתר דזעיר, וי' י"ה יה"ו יהו"ה בבחי' מספרם שהם ע"ב, אל כתר דנוקבא. אחר כך באו המוחין דפנים אל זו"ן, ואז באה שם יהו"ה בכתר דזעיר בפנים, בבחינת ארבע אותיות לבד, ובאה הוי"ה זו עצמה יהו"ה בפנים דכתר נוקביה, אלא שהוא בסוד מספרם, שהם בגימטריא כ"ו. וכן עד"ז בכל התשעה ספירות אחרות.